סיפורים טקסט

• חיים חדשים

שלום וברכה קוראים לי שלמה אני כיום בחור בן 18 ומעיד אני על עצמי,
שחיי השתנו מקצה לקצה, כבר בגיל 13 התחלתי לחטוא, מחמת חוסר
ידיעה מוחלט, אומנם ידעתי שצריך לשמור את העיניים ובאמת
השתדלתי בזה מאד, וכיוון שאני בחור מאד רציני ומאד משתדל, לא היה
שייך כמעט שאני יפגום בעיניים, אך כיוון שלא ידעתי כלל, שיש צורך
לשמור עיניים מכל מי שגורם תאווה ואפילו חברים, לכן התרתי לעצמי
לכתחילה להסתכל על חבר שהיה מתלבש בלבוש צמוד וכו' וזה היה
גורם לי ניסיונות גדולים, וכך אט אט התחלתי להתדרדר בנושאי קדושה,
עד שהגעתי למצב שנפלתי כמעט כל יומיים שוב ושוב בלא הפסקה,
אומנם הבנתי שזה עברה ושזה אסור, ובאמת ניסתי בכל כוחי לצאת
מהעוונות הללו אך בעל כרחי נפלתי שוב, והייתי נלחם ונלחם, ושוב נופל
ומתייאש.
אפילו תוך כדי עברה הייתי מבטיח שאני לא יחטא שוב, אך לא הצלחתי
להתמודד, ולא מצאתי שום פתרון, כך סבלתי סבל נוראי סבל בל יתואר
שבו חטאתי, ובשום אופן לא יכולתי לשלוט על עצמי, במשך כמעט
חמש שנים, הכי הרבה זמן שהצלחתי לשמור את עצמי זה היה 1
שבועות, וכך המשכתי ליפול שוב ושוב, עד שהחלטתי לעשות מסירות
נפש ממש, ובסייעתא דשמייא הצלחתי לשמור על עצמי שלושה
חודשים, אך לאחר מכן שוב נפלתי, הרגשתי מתוסכל ומיואש ופשוט
דופק את הראש בקיר, לא ידעתי איך להתמודד, לא היה לי עם מי לדבר
על זה בלי להתבייש, וכמובן לא ידעתי איך לצאת מהניסיונות.
בשלב זה ריחם עלי בורא עולם, וזכיתי להכיר את ארגון ונשמרתם
הקדוש, והבנתי עד כמה חמור ועד כמה אסור לי להיות בקשר עם אותו
בחור, ניתקתי אתו כל קשר, והשתדלתי לשמור עיניים ממנו, ובחמלת
הבורא התחלתי לעשות את התיקונים, ברוך השם הרגשתי סוף סוף
שאני בדרך המלך, יש לי סיכוי לצאת מזה. אומנם לדאבון כל לב לאחר
התיקון הראשון נפלתי מיד כשהתעוררתי, התקשרתי לארגון ונשמרתם,


ושם הדריכו אותי שבבוקר לא לנמנם ולישון עוד קצת, אלא מיד לצאת
מהמיטה ולשטוף פנים, כי רק כשאני ערני יש לי סיכוי ללחום ולהצליח.
המשכתי את התיקונים וברוך השם התאוות ירדו פלאים, והתחלתי
לעבוד וללמוד את חוברת "עובד השם" והתחברתי מאד לדרך הביטול
והדבקות, וזכיתי לשמחה ולדבקות מאד חזקה בהשם, המצב הרוחני
שלי היום שונה באלף מעלות לטובה, זכיתי לקרבת השם ואני זוכה
להיות מודרך איך להידבק בו, זה דבר שלא יסולא בפז. וברוך השם אחרי
התיקונים שעשיתי חלפו לי כמעט כל התאוות על אחרים, ואני פשוט
מרגיש משוחרר ושמח.
אני לומד בישיבה שיש בה כ 133 בחורים, וברוך השם זכיתי לעורר
ולחזק עוד בחורים אצלי בישיבה, והפניתי לפחות עוד עשרים בחורים
לארגון ונשמרתם, רובם ככולם יצאו מהעוונות, והחוברות הללו מונחות
על הבימה בבית המדרש, וכמעט כל בחורי הישיבה נחשפו לתוכן הנפלא
הזה, ולא רק זאת אלא גם זכינו לארגן שיעור, בנושא קריאת שמע שעל
המיטה עם הכוונות באחת הערים הסמוכות, שם השתתפו עשרה
בחורים ואברכים שרצו להתקדם ולתקן את העוונות בצורה מושלמת
יותר.
לימוד התורה שלי השתפר פלאים, עם הבנה ברורה ושמחה יותר גדולה,
אין להשוות את הלימוד שהיה לי כשהייתי תפוס בצד השני, איזה
מלחמות איזה קושי, והנה עכשיו ממש רק להתענג על השם וליהנות
מזיו שכינתו, שזהו העידון הגדול מכל העידונים, והלימוד ממש בנחת
ובשמחה, בהבנה ובהתמדה.
גם זכיתי בחסדי השם לעבוד על הביטול הדבקות והחיבור לבורא,
וקישרו אותי עם קבוצה של בחורים שמתקדמים בזה מאד, וזה פתח לי
רובדים ועומקים בכל עבודת השם, זה הבדל עצום בין אם אתה מתפלל
באופן רגיל, לעומת אם אתה מחובר בקשר ישיר ותמידי עם הבורא.
ברוך השם לאחר מעשה, התברר לי שזכיתי להיות באחת הישיבות
הטובות ביותר בארץ, כאשר יום אחד ניגש אלי ראש הישיבה, ושיבח
אותי מאד מאד על שעזרתי לבחורים לצאת מניסיונות ועוונות, הוא
הסביר לי שלצוות הישיבה קשה מאד לדבר עם בחורים על נושאים


אישיים, אבל הוא ישתדל מאד שישוחחו יותר על שמירת עיניים
והמסתעף, ובאמת זכינו שהיו שיחות בשובבי"ם לכל הישיבה, ועודדות
את הבחורים לתקן, אומנם אני מבין שיש ישיבות ששם הצוות לא כל כך
מרוצה מזה, אבל התוצאות בשטח מעידות, וכאשר אחד הרבנים קצת
הביע הסתייגות מדרך זו, שלחתי אליו שלושה בחורים שזה עזר להם,
והוא גם הסכים אתנו, נקווה שבסייעתא דשמייא נצליח לזכות עוד ועוד
יהודים לצאת מניסיונות ועוונות, להתקרב לאבינו שבשמיים ולהידבק בו.

• התאומים

שלום וברכה אנו בחורים אחים תאומים בני 18 מוטי ושימי, לומדים
בישיבות הטובות בבני ברק והסביבה, אפשר להגדיר את ההורים שלנו
כמשפחה מודרנית, האבא יש לו עסק עצמאי, אינטרנט, סמארטפונים
בסביבה, נסיעות וחופשות בחו"ל, קניונים ועוד.
כיוון שאח שלנו הגדול ירד מהדרך, ההורים שלנו מנסים לעשות מה
שהם מבינים במושגים שלהם, בכדי שלנו זה לא יקרה, אין לנו אינטרנט
חופשי בבית אבל אנו מתמודדים עם סינון חצי פתוח.
נתחיל עם מוטי, לי המחשב מאד הפריע, כבר בגיל 81 התחלתי לחפש
תמונות לא צנועות, והם היו גורמים לי לתקלות גדולות, זה היה גורם לי
ליפול כמעט כל פעם שפתחתי את המחשב, כיוון שאני בחור טוב לא ראו
אצלי חיצונית שום שינוי, אך לאט לאט התחלתי להרגיש חוסר חשק
בלימוד, כך הדבר נגרר משנה לשנה ולא מצאתי סיכוי איך להתקדם, גם
במקלחת היה לי התמודדות לא פשוטה, שם יש לנו מראה לאורך הקיר
שהייתה גורמת לי לנפילות של פעם או פעמיים בשבוע, לא ידעתי איך
להתמודד ואיך לצאת מהפלונטר שבו אני חי, לא היה לי עם מי לדבר,
ועם ההורים בוודאי לא העזתי לעשות זאת.
בשלב מסוים יצא לי לרמוז לאח שלי שיש לי התמודדות, והוא מיד הביא
לי את החוברת של ארגון ונשמרתם, ואת מספר הטלפון שלהם,
התקשרתי וקיבלתי הדרכה מקיפה, איך להתנהג במקלחת לכסות את
המראה, ואיך להתרחק מהמחשב, הצלחנו לדבר עם ההורים שישימו
חסימה אבל זה היה משהו חלש, אז קיבלתי על עצמי בנדר, שלא לשבת


מול המחשב בלי אח נוסף שנמצא יחד איתי, זה קצת קשה, אבל זה
הצורה היחידה שאני מצליח להתקדם, גם על התיקונים לא וויתרתי
עשיתי אותם כמו ילד טוב, וברוך השם השתחררתי מרוב הניסיונות.
אני שימי תאום מושלם, ההתמודדויות שלי היו שונות, עם כל זה שאני
בחור קלאסי וחברה'מן לבוש במיטב המותגים, החברים, זה היה אצלי
הבעיה, כמובן מי שמכיר אותי לא יאמין, אבל אצלי זה היה קורה אפילו
באמצע החדר שיעורים, הייתי מסתכל על בחור שגורם לי מחשבות לא
טובות, ומיד במקום הייתי נופל, הרגשתי עם זה לא טוב, וחיפשתי כל
דרך איך להפסיק את זה, אבל לא הצלחתי, הרגשתי אפס מאופס.
גם בפנימייה היו תקלות, כיוון שבחורים רבים מהישיבה מדובר
במשפחות מודרניות, וההתנהגות בבתים לא לפי גדרי ההלכה, וצורת
לבוש הבגדים והפיג'מות ממש ההפך מכל גדרי הצניעות, זה גרם לי
בעיות קשות מאד.
כל זה הוריד אותי מאד בלימוד, וגרם לי לתסבוך מחברים, זה גרם גם
משבר עמוק אם חבר לא התייחס אלי, הרגשתי כאילו כל העולם מסתכל
עלי, ואני חייב להשקיע בלבוש ובתסרוקות ברמה אחת מעל כולם.
עד שהתקשרתי לארגון ונשמרתם, שם הדריכו אותי איך להפסיק
לחטוא, אמרו לי שאותם שלושה בחורים שגורמים לי קשיים, אסור לי
להסתכל ולהרהר בהם, לא ללמוד איתם חברותות, גם הדריכו אותי בכל
עניני החבר'ה, לשים לב שהחברים שאני נפגע מחוסר ייחס מהם, זה
דווקא הבחורים שגורמים לי תקלות, ולשמוח מהריחוק מהם, ואדרבה
ליזום את זה בעצמי. בפנימייה לעבור לחדר עם חברים יותר שמורים, או
להגיע 83 דקות אחרי כולם, וכמובן לשמור בעצמי על גדרי ההלכה.
ברוך השם התחלתי לעשות זאת, וגם לא וויתרתי על לימוד הזוהר,
ותיקוני העוונות, ברוך השם החטאים הפסיקו לגמרי, אך עדיין היו
התמודדויות פה ושם שגרמו לי על כל צעד ושעל להתקשר לארגון.
לדוגמא, נתנו לי כללים מיוחדים בהליכה לים או לבריכה וכן בנופשים, גם
כשיצאנו לחו"ל התייעצנו מראש איך לא ליפול, בפרט שבעבר כל נסיעה
לחו"ל הייתה מפילה אותנו לתהום יותר עמוקה, הפעם התרחקנו


מקניונים, הודענו להורים שלנו לאיפה אנחנו הולכים איתם, ולאיזה
מקומות שיסתדרו בלעדינו, היינו עקשניים והצלחנו.
דווקא החוברת עובד השם "דרך הביטול" תפסה אותי מאד חזק, והחיבור
שלי לקב"ה עזר לי מאד להשתחרר מהתלות בבחורים, ולכוון את עצמי
להיות "עובד השם אמיתי בלי פשרות, היום המצב הרוחני שלי, נראה לי
יותר טוב כמעט מכל הבחורים בישיבה.
היו לנו עליות וירידות בפרט שאנחנו באזור, בסביבה, ובמשפחה מאד
פתוחה, אבל ביקשנו מההורים שלנו בעצמם שידברו עם ארגון
ונשמרתם, וכך הם הצליחו יותר להבין את הניסיונות שאנחנו מתמודדים
איתם, ובאמת השתדלו יותר לבוא לקראתנו ולעזור לנו בהתמודדויות.
בקריאת שמע עם כוונות, הסתבכנו מאד ולא מצאנו בזה יד או רגל, אך
לא וויתרנו, ובאמת, אם מתעקשים מצליחים, סידרו לנו חברותא שילמד
אותנו זאת, וברוך השם כיום גם אנחנו שני בחורים ליטאיים הכי
קלאסיים שיש, יושבים וקוראים קריאת שמע עם הכוונות.
כיוון שמאד ריתק אותנו כל הנושא של ביטול להשם, למדנו איך עושים
זאת והשתדלנו לעשות זאת פעמים רבות, וברוך השם, זה שחרר אותנו
מהרבה בעיות חברתיות לחצים ותיסכולים, ככה זה, כשאתה משליך את
הכול על בורא עולם, והוא כבר מסדר בשבילך את החיים, פשוט כיף
לחיות כך.

• אחד מאלף

שלום וברכה קוראים לי יצחק אני יודע שמקרים כמו שלי יש עוד כמה
אלפים, שהשתחררו מהעוונות ע"י ארגון ונשמרתם, אבל חשוב לי
שבחורים יקראו גם מקרים רגילים ולא רק סיפורים מסובכים, אני בחור
בגיל 18 חיצונית הייתי מאד מוצלח בלימודים, ולא שמו לב לבעיות שלי,
הייתי תמיד אחד הבחורים הטובים בכיתה, כבר כשהייתי מאד קטן
בכיתה ג' היה לי תקלות עם חברים, אך כשהגעתי לכיתות ז- ח התחלתי
ליפול כמעט כל יום יומיים עם עצמי לא ידעתי שצריך לשמור עיניים
ונגיעה במקלחת מגופי, ופשוט לא ידעתי איך להתמודד עם עצמי, הייתי
יותר מ 1 שנים עמוק עמוק בתוך החטאים, ולא הצלחתי להשתחרר, כבר
לפני שנה זכיתי לעשות את התיקונים, וממש ירדו לי התאוות
השתחררתי ברמה מאד גבוהה, ואם יש לי תאוות פה ושם כמו שיש לכל
בן אדם אני בקלות גדולה מצליח לשמור על עצמי, התיקונים מאד עזרו,
ואני ממש מרגיש שאני חב את חיי ואת כל תורתי לארגון ונשמרתם.

• שבע יפול צדיק וקם

שמי יהודה ואני בן 17 ,נולדתי בבני ברק, למשפחה טובה, והנה בגיל
חמש-שש כבר הופיעו אצלי נטיות לענייני קדושה, אני זוכר זאת היטב
עד היום, לצערי, וכמובן שהדבר רק הלך והחמיר עם השנים, וכדוגמא:
הייתי מושפע מכל מראה של חבר בכתה שלא היה בצניעות
מושלמת )ולמדתי במוסד מאד מאד שמור(. וכמובן שכשהגעתי לגיל
תשע, כבר נפלתי וחטאתי. לקח לי לפחות שש שנים עד שידעתי
שהדבר הוא אכן עבירה מפורשת )אע"פ שמהרגע הראשון חשתי שעשיתי
מעשה אסור, וכאן אולי המקום לציין שהיום אני מרגיש שאילו הייתי יודע בגיל
תשע שהדבר הוא איסור מפורש הייתי נמנע ממנו..(, וכאשר ניסיתי להפסיק
לחטוא, לא היה הדבר באפשרותי כלל, הניסיונות והנפילות חזרו על
עצמם שוב ושוב, אך ברוך השם במקביל הצלחתי ללמוד טוב, על פניו
הכל היה נראה בסדר, מלבד עצם האיסור, אך האמת שלא ראיתי ברכה
מרובה בלימודי, אבל זאת אני מייחס לכישרונות הדלים שניחנתי בהם,
ואני מציין במפורש: לא היו לי חברים רעים, ולא ניסו למשוך אותי כלל
לדברים הללו, אבל ביני לבין קוני, היה מצב לא טוב.
ברוך השם גדלתי והמשכתי לישיבה גדולה, ובמקביל העוונות המשיכו
וגדלו במקביל, ניסתי בכל דרך לצאת מהעוונות האלו, אבל כל הדרכים
היו חסומות בפני, אבל שאר הדברים שהרגשתי שהם כן ביכולתי,
השתדלתי לעשות, למרות הקושי ולדוגמא: בענין הסתכלות בנשים
נזהרתי בצורה חזקה מאד, וראיתי סייעתא דשמייא גדולה, שהמראות
לא הפריעו לי ולא הרגשתי משיכה וכו'.
ב"ה למדתי והתעליתי, וזכיתי והקמתי בית בישראל ונולדו ילדים ב"ה
"הכל לפי הספר", אלא שלב יודע מרת נפשו, כשבמקביל בלומדי
בספרים, ראיתי במפורש שחטא זה הינו חמור מכל העבירות והחוטא בו


בקביעות הינו רשע גמור, וחלילה כל מצוותיו ולימוד תורתו נאבדים אצל
הסט"א, ולכן הייתי תמיד מרגיש סתירה בנפשי, שמצד אחד אני מתעלה
בעבודת השם, ומתחזק בשאר דברים, ועובד אותו יתברך, ומאידך, אני
מומר לעבירה אחת, ומי שעבר זאת יודע בדיוק למה אני מתכוון.
עד שריחם עלי הקב"ה, והנה זכיתי וגיליתי את הארגון
הקדוש 'ונשמרתם', ביום מן הימים הקשבתי לקו של הר' קובי לוי, ושם
הביאו ראיון עם ת"ח מרביץ תורה שסיפר על עצמו, בקולו, שאחרי
שחטא באינטרנט המון, ולא הצליח להתפטר ממנו, למרות כל הניסיונות
והגדרים ששם לעצמו, עד שנודע לו על ונשמרתם, ובקריאת עשרים ד'
זוהר או אור החיים בכל יום סרו ממנו כל התאוות הנוראיות..
וכמובן כששמעתי זאת מיד התחלתי לנסות, וראיתי שהדבר לא הועיל
לי מספיק, וניסיתי זוהר, וניסיתי אור החיים וניסיתי עשרים ד' וניסיתי
חצי שעה וניסיתי בעיון וניסיתי בבקיאות וכו' וכו', ושום דבר לא הועיל לי
באמת, )אולי היה לי איזה הקלה, אבל יתכן שזה בעקבות שהתחלתי
לשמוע את הקו, שהיה בזה ג"כ מעלה.. ומכיון שלהקפיד על קריאת
הנ"ל בכל יום הוא דבר קשה מאד מאד, לכן הפסקתי(, וכמובן גם
המשכתי ליפול.
ואע"פ שלכאורה התברר לי מניסיוני, ש'ההגנות' לא מספיק יעילות.
אעפ"כ, לא אמרתי נואש )גם כאן רואים שהקב"ה מביא לאדם ניסיון
שיוכל לעמוד בו, כי ישנם כאלו שאם לא היו מצליחים בהגנות, מיד היו
מתיאשים לעולם..(
גם הרגשתי שהקו החשוב ונשמרתם, דבר אמת בפיהו, וכל עוד שלא
ניסיתי הכל, לא יהיה לי פתחון פה לעתיד לבוא, ואז בהמלצת רבני
הקו )בצורה אנונימית, עד היום הזה( התחלתי עם הצומות )וכאן חשוב לציין
שאצלי צומות זה דבר קשה מנשוא, ואפילו בצום הכי קל, אני צריך לשכב רוב
היום, ואני מאד פוחד מצומות, מאז ומעולם. אבל חלילה לא סברתי לאבד את
כל העולם הבא מפני פינוק עכשווי..(, והנה שלא כפי הספר, לא חשתי
בשום התעלות רוחנית אחרי הצום, וזה שוב קצת שבר אותי, אבל היה לי
סבלנות, ואמנם מאז כבר לא נפלתי בעניין הברית, שאצלי זה נס גדול
ועצום בפני עצמו, לאחר כל כך הרבה שנים שחטאתי להשם אלוקי


ישראל, וזו תוצאה מדהימה ומפליאה, באופן על אנושי, ובלתי מוסבר,
שגם זמן רב אח"כ כשעוד נפלתי המון בעיניים, לא נכשלתי ולו פעם
אחת ב'ברית'.. אלא שבפגם העיניים לא הייתה שום תוצאה כלל, וכל
פעם אמרו לי כנראה אחרי התיקון הבא תרגיש, וכך המשכתי עם
התיקונים, שנמשכו כמה חודשים.. כשבכל פעם הייתי מתייאש שוב
ושוב, ויותר מזה, אני סברתי שאין טעם לעשות 'תיקון' בלי תשובה, ולכן
הייתי נשמר לגמרי ממראות אסורות לפעמים כמה שבועות ולפעמים
יותר, ומרגע שסיימתי את התיקון, הגיע הנפילה הבאה, ובתסכולי פניתי
שוב ושוב לכל רבני הקו, ושום עצה לא הועילה לי, גם למכונים טיפוליים
נדדתי, ולמעשה לא הצלחתי להתפטר מהקליפה הנוראה של משיכה
לשוטטות העיניים.. וכמעט אמרתי נואש, אלא שלאחר תפילות רבות,
וביום הכיפורים בכיתי ע"ז כמו תינוק!! שיזכה אותי השם יתברך, לחזור
בתשובה גם בעניין העיניים – כפי שעזרני בעניין ה'ברית'. ואכן בתחילת
חורף שנת ת'הא ש'נת פ'לא. שם לי הקב"ה בליבי הרגשה שאולי כדאי לי
לנסות לעשות את התיקון בשונה מפעמים קודמות שעשיתי אותו רק
בתקופה שנשמרתי, לנסות לעשותו דווקא בתוך כדי החטא, ואכן כך
עשיתי, וראה זה פלא, שמאז ועד היום )כבר כמה חודשים( אני משוחרר
מהקליפה הזו, ואל תחשוב שעברו ובטלו מן העולם כל החשקים שלי
למראות לא טובות, לא ולא, אלא שהיום אני מצליח להישמר באופן
מוחלט, מה שלא היה לי בעבר )שגם אחרי תקופה שנשמרתי במסי"נ, הייתי
נופל בהיסח הדעת, ברגע של חוסר שימת לב מספיקה(

• מיטה

שלום וברכה קוראים לי יענקי אני ממשפחה צ'למרית אומנם אני בן18
אבל זכיתי כבר להכיר את ארגון ונשמרתם במשך שנה וחצי.
את חטאי אני מזכיר היום לדאבון כל לב כבר מגיל צעיר הייתי בתוך
עוונות אלו, בשלב מסוים בחיי בסביבות גיל 18 הנפילות שלי התחילו
להיות דבר שבשיגרה, פעמיים ואפילו שלוש בשבוע, אך כל כך הייתי
שקוע בזה עד שכמעט לא היה עובר עלי לילה בלי נפילה במזיד.


אני בחור מאד רציני, אחד מהבחורים הטובים בישיבה, באחת מהישיבות
הליטאיות הידועות ברחבי הארץ, והנה כמה שנסתי ונלחמתי, אך בדבר
זה כשלתי, כשהכרתי את ארגון ונשמרתם, שמחתי עד הגג, חשבתי
אולי יש סוף סוף יש פתרון לבעיה שלי, נסעתי במיוחד לבני ברק, לקחתי
כמות של חוברות, פתחתי עמדה בישיבה שלי, ופשוט התחלתי לעשות
את התיקונים, זה לא היה כל כך קשה בשבילי, גם קריאת שמע שעל
המיטה, אמרתי כל לילה עם הכוונות במשך שלושה חודשים רצופים.
אבל כאן הגיעה הבעיה הגדולה, עם כל הסיפורים ששמעתי שבחורים
עושים את התיקונים, ומיד יוצאים מהעוונות, אצלי זה לא עבד, אומנם
התאוות ירדו לי, והנפילות התרחקו אחת מהשנייה, אבל עדיין נפלתי,
הרגשתי מיואש לא ידעתי מה לעשות, התקשרתי לארגון ונשמרתם,
ושאלתי מה אפשר לעשות מדוע אני לא מצליח, הוספתי ואמרתי שאני
מוכן לעשות הכול העיקר לצאת מעוונות אלו.
בארגון ונשמרתם כשהבינו שהנפילה שלי זה במיטה אמרו לי לפי מה
שאנחנו יודעים אלו שנופלים במיטה, זה עוזר רק ל 13 אחוז מהבחורים,
אך איננו יודעים מדוע, בכל מקרה ניסתי לעשות כל מיני פתרונות
וסגולות שהציעו לי, אך לא הצלחתי להתקדם, הייתי מיואש.
לאחר חצי שנה יצרתי שוב קשר עם ארגון ונשמרתם, אך לא הצלחתי
להבין מה הם כל כך שמחים שאני מתקשר שוב, אם הם לא הצליחו
לעזור לי, אך הם בשמחה רבה בישרו לי שסוף סוף הצליחו לעלות על
הבעיה וכבר יש להם פתרון של מאה אחוז בשבילי, אמרו לי שכיוון
שהמיטה בשבילי זה כמו סמארטפון גם אם תצליח להחזיק יומיים אחרי
שבוע לא שייך שלא ליפול, ובאמת אם היה סנהדרין הם היו אוסרים
עליך לישון במיטה, אלא שיש חמישה תנאים שאם אתה מקיים אותם
מותר לך לישון במיטה, כאן הם מנו לי חמישה תנאים, )אפשר לעיין
באריכות בהמשך החוברת( להתפלל לפני שנכנסים, לישון רק
כשעייפים, לא להוריד ידיים בשכיבה, משניות במחשבה במיטה,
מסירות נפש כשמגיעים תאוות.
אני לא האמנתי להם הייתי כבר למוד ניסיונות, אבל התחלתי, שמרתי על
חמישה כללים אלו בקנאות, והנה ראיתי נס ופלא, חמישה שבועות לא


נפלתי ברציפות, דבר שלא היה קיים אצלי אפילו בחלום הכי וורוד, לאורך
התקופה הייתי בקשר עם הארגון, ורק בשלב הזה כשראו שאני מתקדם,
נתנו לי אור ירוק להתחיל את התיקונים מחדש, וברוך השם הצלחתי
לאין שיעור, כבר חלפו שבעה חודשים ולא הייתה לי אפילו נפילה אחת,
ברוך השם ירדו לי הניסיונות והתאוות, כל כך התרגלתי ואני חב הכרת
הטוב, לחמשת התנאים הללו, עד שאני לא מוכן לוותר עליהם, גם אם
יבקשו ממני.

• 40 שנה במדבר
  

שלום וברכה שמי יוסף, אני ממשפחה חסידית מוכרת, היום הנני כבן 35
שנה, ומתגורר בעיר בני ברק, בהיותי ילד הייתי תמיד קטן רזה וחלוש,
הייתי נראה בעיני אנשים כילד שסובל מתת תזונה, זרועות ידי היו דקות
במיוחד, והילדים בכיתה היו נהנים לבדוק עד כמה יכולים להקיף אותי
עם האצבעות, ואני לעומתם קינאתי תמיד בחברים רחבים בריאים
ושמנים, ומטבע הדברים הייתי בודק ומסתכל על עובי הידיים שלהם,
גדלתי מעט והתאווה גם כן גדלה, וכשראיתי מישהו בריא או שמן זה
היה גורם לי תאווה, כשגדלתי מעט הייתי חולם בלילה על אנשים
בריאים וזה היה גורם לי קרי, לא ידעתי כלל שיש בכל זה איזה משהו
אסור או לא טוב, ולא חשבתי לרגע שיש בעיה עם כזאת תאווה.
הגעתי לישיבה והמשכתי בהסתכלות, הלכתי גם למקווה, ושם זה
המשיך ביתר שאת, ודבר זה הביא בעקבותיו חלומות יותר ויותר גרועים,
ולפחות שלושה פעמים בשבוע נטמאתי.
בשלב מסוים נודע לי שיש איסור של מקשה עצמו לדעת, ניגשתי
למשגיח והוא אמר לי שזה איסור, אם זה במזיד, ולא אם זה קורה לבד,
ואני שהייתי כמעט רוב היום בזה, לא ידעתי את נפשי וזה גרם לי תסכול
עמוק, וגם כשהסתכלתי על אחרים במזיד לא הצלחתי בשום אופן
להתאפק כלל.
המשכתי לישיבה גדולה, והייתי עצוב ומדוכא מאד מלא בייסורי מצפון,
כלפי חוץ הייתי נראה כצדיק, הייתי בחור שקט ועדין עם לב טוב, ויראת
שמיים, דקדקתי בהלכות, הרמי"ם והמשגיחים אהבו אותי, הבחורים


בישיבה העריכו אותי, הייתי מתמיד גדול, וכל ההתמדה הייתה מחמת
העצבות והדיכאון.
וכך עם השם הטוב שהיה לי, נחטפתי בגיל צעיר ע"י גביר שנתן לי דירה,
המשכתי ללמוד בכולל בהתמדה, וכיוון שלא הייתי מסוגל להתגבר, נתתי
הוראת היתר לעצמי, לחשוב מחשבות על אחרים כי לא חשבתי שיש
בזה איסור של, לא תתורו.
ובאמת התאווה וההסתכלות והקישוי והחלומות המשיכו לפחות 1
פעמים בשבוע, ובפרט זה היה קורה לי גם בזמנים קדושים, כגון שבת,
ופעמים רבות גם ביום הכיפורים.
בשלב מסוים הלכתי למומחה בתחום, יהודי ירא שמים פסיכולוג, והוא
עמל לשכנע אותי, שאני בסדר גמור משום שאני לא עושה שום מעשה
חריג, ואם יש לי הרהורים בבית המדרש על אחרים אז אין מה לעשות
וזה נורמלי וזה בסדר גמור.
כשנפגשתי לראשונה עם ארגון ונשמרתם זה היה לאחר גיל 03
כשראיתי מדבקות בתוך בית הכנסת, כשראיתי זאת התקוממתי ממש,
איך ייתכן שמפרסמים כך ברה"ר איך לא חוששים מילדים ובחורים,
שידעו דברים שאסור לדעת, ושמחתי על כל מדבקה שהייתה קרועה
ומקושקשת.
גם כשראיתי את העלון של הארגון עם שלושת השלבים ליציאה
מהחטא עם סגולות שונות של קריאת זוהר ואור החיים, לעגתי לזה,
ואמרתי עוד שטות של מקובלים מבולבלים.
על אף הזילזול לקחתי את הטלפון והקשבתי לסיפורים, זה היה ממש
מעניין ומרתק לשמוע על דברים רוחניים, וזה עשה לי חשק לקרוא את
החוברת של הארגון מכריכה לכריכה.
החלטתי לדבר עם רבני הארגון, וכשעשיתי זאת ממש קיבלתי הלם,
פתאום נודע לי האיסור במלוא עוצמתו, והבנתי שכל החיים פשוט
חטאתי, היה לי קשה לי להשלים עם זה, והעדפתי לחשוב שהם טועים,
ובינתיים דחיתי את התיקונים כיוון שאני אדם חלש.
יום אחד נפגשתי עם רב מסוים שניחן משמים, בכוח ראייה רוחני, שיכול
לראות על פי האור המקיף של האדם, מה מצבו הרוחני, והנה אצלי


במקום שהאור של הנשמה יאיר, הייתי מוקף כולי באור שחור ובכתמים
גדולים על הנשמה שלי, כאן קיבלתי זעזוע מושלם, גם אם עד היום היה
לי תירוצים, שונים ומשונים, היום קיבלתי פטיש 5 קילו בראש, אני
נחשב בשמיים לאדם חוטא ופושע, אך כיוון שאני יהודי ת"ח ידוע
ומפורסם, לא נתתי לעצמי להיכנע לאמת, וחיפשתי בנרות עוד רב שאינו
מכיר אותי כלל, שגם לו יש ראיה רוחנית, והוא ידוע ומפורסם בתור דובר
אמת, אך גם הוא אמר לי אותו דבר, שראויים עלי פגם ברית קשה מאד.
החלטתי לקחת את עצמי בידיים, התחלתי לעשות את התיקונים, וזכיתי
לעשות שלושה תיקונים, ברוך השם החלומות שהציקו לי עשרות שנים
נפחתו בהדרגה, וכמעט שנעלמו כליל, ואז הייתי שוב בקשר עם אותם
רבנים, ושניהם ענו לי באותו סיגנון שהמצב טוב, ורואים שהתחלתי
לתקן את העוונות, אך צריך עוד לתקן, המשכתי ועשיתי גם את שאר
התיקונים הנצרכים, ובלילה שלפני התיקון האחרון, שוב נגרם לי קרי
בחלום, והייתי שבור מאד מאד, וככה עברה עלי התענית בחרטה עמוקה
ובשברון לב גדול, שכבר חשבתי שכל כך עוויתי ופשעתי ולא מקבלים
אותי משמיים בתשובה, והתפללתי ועשיתי את סדר התיקון ממעמקי
ליבי, והתחננתי לבורא עולם שאזכה לשוב להיות כאחד האדם.
במוצאי התענית נגשתי שוב לאותם רבנים, ושמחתי לקבל תשובה, שכל
הנשמה שלי מתוקנת בשלמות, ורואים עלי אור חזק במיוחד, אני לא
וויתרתי והמשכתי ועשיתי קריאת שמע שעל המיטה עם כוונות, אפילו
שהייתי רחוק מזה מאד מאד, מבחינת הקהילה והחסידות, וזכיתי וכבר
למעלה מחצי שנה לא היו לי לא חלומות ולא קרי, ואני מעיד עלי שמים
וארץ, שדבר זה אצלי הוא נס גדול ומיוחד למעלה מדרך הטבע, שלאחר
כמעט 30 שנה של קרי בלתי פוסק סוף סוף ריחמו עלי משמיים.

• סמארטפון ודבקות

שלום וברכה היום נהייתי בן 18 ויום זה הוא היום המאושר שלי ביותר
עלי אדמות.
נתחיל מהתחלה, נולדתי למשפחה ליטאית טובה ומוכרת בירושלים, יש
לי עשרה אחים, משפחה קצת פתוחה, ההורים משחררים את הילדים,


ולא מתערבים או מדריכים כלל, בכיתה הייתי מאד אוהב להקשיב
בשיעורים אך אם לא הייתי מרוכז היה לי קשה מאד להבין.
המשכתי למכינה לישיבה במקום טוב ומצוין, ובסביבות גיל 18 החברים
שלי התחילו ללמד אותי שטויות, ודברים אסורים ומלוכלכים, הלכתי
אחרי החברים שלי, וקניתי סמארטפון, שם לדאבון כל לב, התחלתי
להכיר את כל הליכלוך שבעולם, והתחלתי ליפול בפגם הברית באופן
קבוע, לאחר חודשיים שלושה התגברתי ושברתי אותו.
המשכתי לישיבה קטנה ידועה, ושם כבר קניתי לעצמי טאבלט למשך
זמן חורף אך גם עליו הצלחתי להתגבר ושברתי, אך כיוון שבראש שלי
נשארו לי הרבה שטויות, לא הצלחתי להתגבר ולשמור על עצמי, וכבר
בקיץ התחדשתי בטאבלט נוסף איתו קברתי את עצמי במשך שנה,
בשלב זה ראשי ורובי היה בתוך האינטרנט והסרטים, ולא הצלחתי ללמוד
כלל, ההורים שלי כמובן לא ידעו כלום, ואני הרסתי לעצמי את החיים
בשקט.
לאחר שנה, לקראת פסח החלטתי לנסות לצאת מהטומאה הזאת
ניגשתי למשגיח של הישיבה הבאתי לו את הטאבלט, ויחד שברנו אותו,
התחזקתי לתקופת מה, אך כיוון שהייתי בישיבה רגילה, לא דיברו איתנו
כלום, לא על שמירת עיניים ובוודאי לא על ברית וכדומה.
לקראת סוף ש"ב קניתי עוד סמארטפון ולפני ראש השנה רציתי
להתחזק אז מכרתי אותו, חשוב לי מאד שתבינו שאני לא נקרא בכלל
בחור מקולקל, גם לא עשיתי מה שעשיתי אם לא שרוב החברים שלי
בישיבה היו באותו מצב, אך כמובן אף אחד לא דיבר איתנו על קדושה כי
זה יכול לקלקל אותנו, חחחחחחחחחח.
אני בחור די פעיל וכריזמטי, מארגן טיולים ומסלולים אחד מהחברה
בישיבה, לבוש מודרני כמו כולם, עם שער מקדימה של לפחות 83 ס"מ,
ולא היה סיבה שהמסלול בחיים שלי ישתנה.
בש"ג בחודש שבט התקשרתי לארגון ונשמרתם, ראיתי את המדבקה
שלהם והחלטתי לעשות שינוי, לתת לעצמי צ'אנס, הדריכו אותי איך
להשיג את החוברות שלהם, ולא וויתרתי לעצמי עשיתי תעניות, על
העיניים 1 ועל הברית 1 ובאמת מאז התחלתי לשמור עיניים בצורה
מדהימה, מי שמכיר אותי ויודע איך אני נראה מבחוץ, לא יאמין שאני
שומר עיניים, כבר במשך שנה שלמה.
אומנם היה לי קשה עדיין עם המחשבות, כי לא היה לי חוברת עם תיקון
לפגם המחשבה, אבל ברוך השם מאז עד היום, כבר שנה שלמה אינני
חוטא במזיד, קיבלתי יותר חשק ושמחת חיים.
השנה בתחילת הישיבה גדולה השלמתי גם את התיקונים על המחשבה,
וברוך השם זכיתי למחשב נקיה, כשחברים שלי מדברים שטויות אני
מנסה להשתיק אותם, כשמדליקים שירים חילוניים בקול, אני דורש
שישתיקו את זה, והם שומעים לי כי אני מראשי החברה.
כיוון שאני מאד אוהב לטייל, הלכנו עם חברים למסלולים, אך הייתה שם
פריצות ולא יהיה נעים לי מהחברים, מאז החלטתי שאני מתכנן את
המסלולים, ולהתכונן מראש לפני היציאות, הודעתי לחברים שלי אם יש
פריצות אני לא נשאר, ובגלל שמירת העיניים שלי שאני שומר עליהם
מאד, החלטתי לא ליסוע באוטבוסים, ככה יותר קל לי לשמור עיניים, נכון
שבאפשרויות אחרות יכול להיות מכשולים ותקלות, אך כיוון שאני מכיר
את כל הזבל והטינופת אני מצליח לא להתבלבל.
התקשרתי לארגון ונשמרתם, וביקשתי הדרכה איך להדריך את האחים
שלי, כי הבנתי שכמו שאני לא קיבלתי הדרכה כך גם הם יכולים ליפול,
בפרט שהאח שמעלי כבר התקלקל קצת, גם רציתי ללמוד קריאת שמע
על המיטה עם חברותא כי ראיתי שעם ההסברים בטלפון אני לא
מסתדר, החלטתי לתפוס 2 ציפורים במכה, ופשוט, לעלות לצפון.
חשבתי שזה ייקח חצי שעה עד שעתיים ולהמשיך במסלול של קברי
צדיקים, אבל מה שקרה לי זה היה מעבר לכל דמיון, נפגשתי עם אברך
מארגון ונשמרתם, וקיבלתי הדרכה בקשר לאחים שלי, תוך כדי, שאלתי
על העניין, של איך מתבטלים להשם, כפי שמובא בחוברת "עובד השם",
לאחר שעוד בישיבה עברתי על דרך הביטול והדבקות כמה פעמים, אותו
אברך נתן לי הדרכה מאד מקיפה במשך כשעתיים, וברוך השם אצלי זה
לא היה קשה מדי, משום שידעתי כמה אני כלום, כמה אני לא מוצלח
בלימוד.
בשלב זה ניסתי בעצמי להתבטל להשם, עצמתי את עיני ועצרתי את
מחשבותיי, ודיבקתי מחשבתי בבוראי, והנה התחלתי להרגיש כמו זרם
חשמלי בכל אזור השער והמוח, הרגשתי שאני מתחבר למשהו רוחני
וטוב, הרגשה שמעולם לא חשתי, אותו אברך הדריך אותי לומר שלום
עליך הבורא, ופשוט לחשוב עליו, כך עשיתי ואט אט החיבור התחזק, כל
כך התפעלתי שלא רציתי להפסיק זאת, בשלב מסוים עצרתי.
כאשר סיפרתי לאותו אברך על ההרגשה שהייתה לי, הוא אמר לי שזה
נקרא השראת השכינה, אני פשוט הייתי המום מעצמי, אני שאני יודע
בדיוק כמה אני שווה ומי אני בכלל, מצליח להתחבר לבורא עולם. זה היה
בשבילי למעלה משכל אנוש.
קיבלתי עוד הדרכה, שהחיבור והדבקות לבורא, זה השפיץ של האדם
עלי אדמות, רק להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו, ולא הסכמתי
לוותר רציתי עוד ועוד, ואז התחברתי שוב לבורא, וההרגשה הרוחנית הזו
חזרה בייתר שאת, אותו אברך הדריך אותי שאם בא לי במחשבה איזה
פסוק או משהו דומה שאני ימשיך את המחשבה, אינני יודע מדוע, אך
בשעת החיבור אני מרגיש שרצות במוחי כל המילים של הקידוש של ליל
שבת, יום השישי וכו', אינני מבין את המשמעות וגם זה לא כל כך חשוב,
מה שכל כך היה חשוב לי זה שהרגשתי שהקב"ה מדבר איתי, אינני יכול
להעביר הרגשה הזאת אבל זה משהו שלא חוויתי מעולם.
לפנות בוקר, החלטתי ליסוע למירון להתפלל שחרתי, וכל הדרך עדיין
הרגשתי מחובר לבורא, עם הרגשה חזקה של זרם חשמל רוחני באזור
הראש, כך הדבר המשיך במשך 0-1 שעות רצופות, אומנם הסבירו לי
שלא כל אחד זוכה להרגיש מיד את החיבור, ויש כאלו שההרגשה שלהם
היא עליה רוחנית בלבד, ויש כאלה שזה לוקח להם שנתיים, אבל כולם
יכולים להתחבר בצורה כזאת או אחרת, כי בין אם מרגישים בין אם לא,
עיקר האדם זה חיבור לבורא.
בחזור ממירון, זכיתי ללמוד קריאת שמע שעל המיטה, ופשוט הבנתי
הכול בצורה מיוחדת, עד שאחרי שעה כבר יכולתי להסביר זאת לאחרים,
וכיוון שכל מה שאני יכול, אני משתדל לעשות, קבעתי כבר להמשך
השבוע ללמד חבר נוסף קר"ש זאת.

• אוטובוסים

אני בחור בן 18 בישיבה קטנה בירושלים, אני מוגדר בישיבה בתור אחד
הבחורים הטובים ביותר, ניתן להגדיר אותי כבחור שקט, בכתה ח' היינו
לומדים בחברותות, החברותא שלי שהיה לו ידע וגישה לדברים בעיתיים,
סיפר לי את כל השטויות שידע, והדבר הזה גרם לי הרהורים קשים, וכך
כבר בתחילת גיל 13 התחיל אצלי פעמים רבות, מה שאמרו חז"ל
ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי קרי בלילה.
בגיל 15 וחצי לצערי התחילו החטאים ממש, אני גר באחת משכונות ירושלים
והישיבה שלי שוכנת ברמות, הנסיעה באוטובוס לוקחת כ 30 דקות, כך
שלאחר שהכרתי את השטויות מחבר שלי, התחלתי להסתכל מסביבי
ולחפש דברים לא צנועים, במהלך זמן הנסיעה היו עולים מכל המינים
והסוגים, כך שנדיר היה שאין בעיות באוטובוס למי שמחפש, וזה היה
גורם לי לחטוא לפחות 5 פעמים בשבוע, לדאבון כל לב, אני הגדלתי
לעשות והחטאים שלי היו בתוך האוטובוס עצמו, פשוט לא שלטתי
בעצמי.
מי שמכיר אותי לא יאמין, אני בחור שקט, עדין, וקצת נמוך, לומד טוב,
מעורב בחברה, בחור קלאסי לכל הדעות.
בחמלת הבורא עלי, זכיתי שכמו שהתקלקלתי על ידי חברים רעים, כך
גם הגעתי לתקן את מעשי ואת דרכי על ידי חברים טובים.
יום אחד ראיתי שחבר שלי לא הולך לארוחת הצהריים בישיבה, אמרתי
לו אתה רוצה שאני ישמור לך מנה, היום יש אוכל טוב במיוחד, אך הוא
קצת התחמק, בשלב מסוים הוא פלט לי אני בתענית, כאן כבר לא
וויתרתי לו, עד שהוא הסביר לי מה הוא עושה, הוא הראה לי חוברת
קטנה בצבע ירוק עם סיפורים, לא וויתרתי לו לקחתי זאת וקראתי את
הכול בשקיקה, באותו צהרים גם אני לא אכלתי, ואז סיפרתי לו שיש לי
בעיות בנושא הזה, ואני חייב עזרה, הוא נתן לי מספר טלפון ליעוץ ואני
סוף סוף שחררתי אותו.
בערב ניגשתי לטלפון ציבורי הסמוך, והתקשרתי לארגון ונשמרתם, שם
הסבירו לי והדריכו אותי, איך להתקדם, איך לתקן את העוונות
ולהשתחרר, אך אני התביישתי לספר להם, איפה בעיקר הניסיונות שלי.
התחלתי את התיקונים, עשיתי כבר שלושה ארבעה תיקונים, ויש לציין
שעשיתי זאת בהתלהבות גדולה, ובאמת הרגשתי הקלה גדולה, אך
לדאבון כל לב עדיין נפלתי פעם בשבוע או בשבועיים.
התקשרתי שוב לארגון ונשמרתם, והפעם החלטתי לספר להם הכול,
וסיפרתי להם שהנפילות שלי הם בעיקר באוטובוס.
כאן קיבלתי הדרכה מקיפה, כיוון שאצלנו ובכל הישיבות הסמוכות
מסיימים את הלימודים בשעה 13:0 בערב, ואז האוטובוסים עמוסים,
ונדחפים גברים ונשים בצורה בעייתית מאד, יותר דחוס מקופסת
סרדינים, בערבוב נורא, וזה גורם לי תקלות, לכן המליצו לי ללמוד עם
חברותא עוד חצי שעה ורק בשעה 83 ללכת לתחנה, ובתוך האוטבוס
להוריד את המשקפיים ולעצום עיניים, לעשות את עצמי יישן, להשתדל
לשבת במקומות היחידים באוטובוס, משום שהיו פעמים שנשים
התיישבו לצידי, בסייעתא דשמייא כך עשיתי, המשכתי את התיקונים
וכבר יותר מחצי שנה שאני משוחר מהעוונות.
ההתעלות שלי בשבתות היא מיוחדת, בפרט שבעבר, הייתי מודיע
להורים שאני הולך ללמוד, והייתי הולך להסתובב ולחפש דברים לא
צנועים ברחבי ירושלים, וכל השבת הייתה אצלי יום של חטאים, והיום
לעומת זאת הכול התהפך, אני לומד בליל שבת ביום שבת במוצאי שבת,
סך הכול יותר מ: 13 שעות כל שבת, והכל בהתעלות בקדושה ובשמחה
גדולה.
המציאות שלי עכשיו זה פשוט שמים וארץ לעומת מה שהיה בעבר,
מבחינת לימוד אין משהו שמפריע לי, אין שטויות במוח כיף ללמוד זה
משהו אחר לגמרי.

• רוחות מספרות

שלום וברכה קוראים לי דוד הסיפור שלי לא כל כך קל, הוא משתרע על
פני שנים, אך אני מקצר ככל האפשר, נולדתי חילוני, והיום אני חוזר


בתשובה, אני מדלג על כל ההתמודדויות שהיה לי, ומתחיל ממש
מהסוף, כיוון שבמהלך חיי התעסקתי מגיל צעיר בכישופים סיאנסים
וטומאות אסורות, ובעוונותיי גם כמעט בכל העוונות שבתורה, לכן
בסביבות גיל 17כבר הגעתי למצב שנקרא סכיזופרניה קשה, הייתי
במצב של חוסר שליטה עצמי, אך כיוון שאני יודע מאיפה זה הגיע אלי
לא ניסתי ללכת לרופאים ולפסיכיאטרים, שבוודאי היו מאשפזים אותי
אפילו בכפייה, אלא ניסתי ללכת ולהתקרב לקב"ה ולצדיקים ולצאת
מהטומאה שאפפה אותי, הגעתי למצב שכמעט לא הייתי שפוי בכלל,
והייתי חייב לשבת במשך 15 שעות ביום עם תפילין, בכדי להרגיש יותר
שפיות.
לפני ארבעה חודשים זכיתי להכיר את ארגון ונשמרתם, הם שאלו אותי
רק שאלה אחת, האם אתה מוכן להתאמץ בכל הכוח ובמסירות נפש
לצאת מהבעיות שלך, אם אתה רציני לא משנה איפה אתה נמצא, נוכל
להיות לצדך ולעזור לך כפי רצון הבורא, אך אם לא אם לא תהיה מוכן
להתאמץ, אין שום אפשרות בעולם, אני מיד אמרתי שאני מוכן לעשות
כל מה שיגידו לי, אפילו לעלות לרקיע.
ברוך השם מאז, לא חולף עלי שבוע בלי ניסים ונפלאות, עשיתי עד היום
בערך 15 תיקונים וכמעט לאחר כל תיקון, נהיה לי איזה חתך בציפורן של
הרגל או היד, והרגשתי שיוצא ממני רוח של טומאה, ויש לדברים אלו
כמה עשרות עדים שזה קרה בפניהם, ובאמת לאט לאט הרגשתי יותר
ויותר טוב ושפוי, בשלב זה נתנו לי לעשות יחוד להוצאת רוח רעה
מהאר"י הקדוש, כמה פסוקים פשוטים שצריך לשנן אותם שוב ושוב,
וזה פשוט פעל עלי באופן מופלא.
שלחו אותי לציוני צדיקים, יחד עם כמה צדיקים, ובאחת הפעמים הרוח
שנמצאת בי התחילה לספר מי היא ומה חטאיה, וביקשה שיתקנו אותה.
באחד הפעמים הגעתי אל יהודי בירושלים שפועל רבות בנושא זה,
שסיפר לי איך הוא עצמו התחיל להתעסק בזה, יש לו אחות נשואה
שלפני 5 שנים היה לה שבר ברגל, וברוך השם הכול התרפא, אלא שלא
הייתה יכולה לדרוך על רגלה כלל, והכאבים היו כאילו יש לה רגל שבורה
ממש, ונאלצה ללכת בכיסא גלגלים, והגיעו למצב שרצו כבר לכרות את


רגלה, והנה לפני חודשיים נתנו לה בעצמה לעשות את הייחוד הזה,
והתברר שיש לה רוח רעה שגורם לה את זה, ובחמלת הבורא לאחרונה,
המצב השתפר פלאים, והתחילה ממש ללכת על רגליה.
המשכתי לעשות את התיקונים, והיה אצלי פלא גדול, איך שמכל
התיקונים על העוונות החמורים, דווקא כשעשיתי תיקון על פגם
המחשבה, ממש הרגשתי בחוש איך זה שורף את כוח הטומאה, ופשוט
יצאו ממני דיבוקים ורוחות.
יום אחד דיברתי בטלפון עם רבני הארגון, והנה הרוח רצתה לדבר, ולפתע
יצא ממני קול אדיר וחזק שלא קשור אלי בכלל, ואז היא סיפרה מי היא,
היא גם סיפרה שלפני שלושה ימים יצא ממני רוח מאד חזקה, ומתוך 15
רוחות שהיו לי נשאר לי רק 2 ,היא סיפרה איזה עוונות עשתה וביקשה
תיקון, היא נשבעה שאם אני יתקן עוונות אלו היא תצא, ותוך כדי כך
אותה רוח התחילה לזעוק ולילל, שהנה המשיח קרוב מאד, ותזדרזו
לתקן אותי, כי אם לא אז אין לי תקומה, והמשיכה לומר, שזו ההזדמנות
האחרונה וכל מי שחטא צריך להזדרז לתקן, כי כל מי שלא יתקן אין לו
תקומה, והוסיפה ואמרה, שאין כזה דבר דיכאון והרגשות רעות, אלא זה
רוחות קטנות שנכנסות לאנשים שחוטאים, בתוך הכבד והטחול, ומנסים
לשגע אותם, וגורמים להם את כל ההרגשות הללו.
וכל זה הוא מפני שכמו שלכל פרח יש מלאך שאומר לו גדל, כך כל חולי
יש מזיק שאומר לו חדל, ובסייעתא דשמייא המשכתי לתקן את העוונות
שלי ובמקביל הלכתי והתרפאתי, והיום הגעתי למצב שאני אדם שמח,
מאושר ומשוחרר ולומד תורה, ואפילו כל מראה פני השתנה לטובה.

• רצח

הסיפור שלי אומנם קצת נדיר כיוון שכך, אפילו שהוא ארוך ומותח מאד
אני ישתדל לקצר בו מאד, משום שלרובם אין ניסיונות כגון אלו.
אני כיום אברך צעיר בן 27 ,יהודי שאף אדם לא היה מעלה בדעתו עם
איזה תהומות ומחשבות אני מתמודד, כבר מגיל צעיר בסביבות גיל 0כל
פעם ששמעתי את המילה רצח, או שקראתי סיפור של אכזריות או של
שליטה, זה גרם לי תאוות מאד גדולות, בשלב מסוים כל פעם שנתקלתי
בזה, או שחבר הזכיר את המילה הזאת, ניתבתי את התאווה הזאת לפגם
הברית, עד שהייתי שקוע בזה שנים רבות, בסייעתא דשמייא עשיתי
את התיקונים של ארגון ונשמרתם, זה עזר לי מאד להפסיק לחטוא, אך
עדיין התאוות לא עזבו אותי בנושא זה, כמובן בארגון ונשמרתם הדריכו
אותי שאני מוכרח להתרחק מכל ספר או סיפור או חבר שמזכיר דברים
אלו, וכן עיתונים וכדומה, ובאמת זה קצת הרחיק ממני את התאוות.
שם גם סיפרו לי שיש מגוון אנשים, שיש להם תאוות מוזרות, שגורמת
לפגם, ופשוט הדבר שכל זה מגלגול קודם, כגון הסתכלות על גרביים
שחורות, או הסתכלות על אנשים גבוהים, או הסתכלות על תמונה של
אסיר, או על עבד, או כל מיני סוגי שליטה.
כאשר הבנתי שזה קשור לגילגול קודם התחלתי לכוון בקריאת שמע עם
הכוונות, שאני הורג את המזיקים שנבראו גם מגלגול קודם, מיד
כשהתחלתי לעשות זאת, הרגשתי הקלה גדולה, ושוב ושוב הייתי מכוון
בפסוק ברוך שם כבוד מלכותו את הריגת המזיקים עם שני החרבות וכל
פעם שעשיתי זאת הרגשתי כאילו נהרגים עוד ועוד מזיקים, וכך הייתי
עושה זאת עשרות פעמים במשך שעה, וכך התחלתי להשתחרר.
בשלב מסוים אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות תיקון לעוון הרצח אולי
רצחתי אנשים בגילגול הקודם, בארגון ונשמרתם הסבירו לי שאולי הייתי
רגיל לתאוות רצח והיום, שזה לא שייך במציאות, אני מפרש זאת לפגם
הברית, לכן עשיתי תיקון לרצח עם פדיון שלושה פעמים, ואז ברוך השם
סוף סוף הרגשתי שחרור אמיתי מכל התאווה המשונה הזאת.

• קשה ללמוד

קוראים לי יוסף, אני גר בנתיבות, כיום בן 18,בעבר הייתי בחור כישרוני
ושמח, מבין כל דבר ואוהב ללמוד, לאחר שהתחילו החטאים מחוסר
ידיעה מוחלט בסביבות גיל 15 ,אט אט התחלתי להתקשות בלימוד, כל
פעם נסגר בפני חלק אחר מהתורה, עד שבשלב מסוים, במשך שמונה
חודשים לא הייתי מסוגל להבין בתורה כלום, אני יכול לקרוא ולקרוא,
אפילו חומש או משניות, ולא להבין מה אני קורא בכלל, בארגון
ונשמרתם הסבירו לי שזה מחמת רוב העוונות ישנם רבים שרגישים
ורוחניים יותר לכן זה יותר מפריע להם, ברוך השם אחרי התיקונים
הפסקתי לחטוא, וגם התחיל להיפתח לי בהבנת ושמחת התורה.

• כישרוניים ובעלי זיכרון

שלום וברכה אני בחור חסידי בן 18 אצלנו בחסידות דווקא זכינו שיש
קשר הדוק עם ארגון ונשמרתם, הבן של האדמו"ר מתקשר בקביעות
ועומד בקשר רצוף על כל התפתחות בארגון ונשמרתם, גם כל הצוות
אצלינו בישיבה ובתלמודי תורה קיבל "מהרבה" את החוברת "עובד
השם" יש לי גם חברים רבים בישיבה שעשו זאת, וברוך השם אצלנו זה
לא בושה, ישנם גם כאלו שממש היו על סף קילקול, והיום הם
מהמצוינים.
הסיפור שלי קצת מסובך, כבר בגיל 12 התחלתי ליפול בניסיונות, ולא
ידעתי איך להשתחרר מזה, אט אט זה התגבר, ובגיל 15 זה כבר הפך
לבקיא ולרגיל...
אני בחור מאד כישרוני ובעל זיכרון חזק, בלימוד ובחלקים מהש"ס, אך זו
הבעיה שלי, שאני לא צריך לראות בפועל דברים לא צנועים, יש לי כוח
זיכרון, ומחזה מאד חזק, עד שאני בדמיונות ובמחשבות שלי, מסוגל
לראות ברגע אחד דברים חמורים מאד מאד, לא פחות ממה שאחרים
רואים בגלישה באינטרנט.
בתחילה חשבתי שהתיקונים לבד יוכלו לעזור לי, אך עשיתי את
התיקונים והם לא עצרו לי את הנפילות, פניתי לרבני הישיבה, ושם שלחו
אותי לארגון ונשמרתם, כאן סיפרתי על הבעיה שלי, והם הסבירו לי
שנתקלו בבחורים לא רבים, שיש להם בעיה דומה לשלי, ולא לכל
הבחורים כמוני, התיקונים לבד עוזרים, כי התיקונים זה כפרת עוונות
וירידת התאוות למי שמרחיק את עצמו מהחטא, אבל למי שיש לו
סמארטפון בכיס, או גרוע מזה סמארטפון בתוך הראש, זה כבר משהו
אחר, צריך קודם כל לשלוט על המחשבות ואז להתקדם.
הם הסבירו לי שדווקא פיתרון לבעיה כמו שלי יש, אבל זה לא פיתרון
מוחלט, זה תלוי בעבודה תמידית, של ביטול וקרבה להשם, כיוון שכל כך
הטומאה מוחשית אצלי, אני צריך לעבוד בכל הכוח על דבקות בהשם,
את כל הדמיונות שלי אני מוכרח להעביר אותם לקירבת אלוקים, כמו
שכתוב ביד הנביאים אדמה, לחיות את הקב"ה להבין שאני חלק אלוקה
ממעל, חלק מהקב"ה וכמה שאני יצליח יותר ויותר לרכז את המחשבה
שלי בקרבת השם, כך ירחקו ממני העוונות יותר ויותר.
באמת עשיתי זאת יחד עם ההדרכה בחוברת עובד השם, וברוך השם זה
החזיק לי שלושה חודשים, שבשבילי, זה נס בפני עצמו, אך כאן שוב
נפלתי, התקשרתי שוב לארגון ונשמרתם, ושם אמרו שלי שבסייעתא
דשמייא, מצאו לאחרונה פתרון לכל המושג שנקרא כפייתיות, שהאדם
חושב ועושה דברים נגד רצונו, וכיוון שגם אצלי זה סוף סוף על אותו
רעיון, כדאי מאד שאני גם יעשה זאת, כי באמת זה נגרם לי מחמת כוח
טומאה מסוים שנדבק בי, ויש שני אפשרויות להסיר אותו או ע"י גילגולי
שלג או ע"י ייחוד שתיקן האר"י הקדוש, ובאמת מסרו לי איזה ייחוד
לייחד, וברוך השם זה עוזר לי עד היום באופן נפלא, זה פשוט הוריד לי
את ההכרח של המחשבות האסורות ועזר לי מאד להשתחרר.

• יתום
  

שלום וברכה קוראים לי יהודה, אני היום יהודי בן 10 רציתי לספר קצת
על עצמי, בוודאי זה ייתן לי ולאחרים כוח ועוצמה, להשתחרר ולברוח
מהסמארטפונים, מהאינטרנט, ומהטומאה. בהיותי ילד הייתי ילד נמרץ
ושובב ככל הילדים, כאשר הגעתי לסוף כיתה ו' חל מפנה דרמטי בחיי,
אמי נפטרה, לנו הילדים זה היה קשה מאד, כי היינו קשורים לאמא בכל
נימי נפשנו, המקרה הזה טלטל אותי והשאיר אותי הלום צער וכאב.
בגלל שאחי היו קטנים לאחר כשנה החליט אבי להתחתן שוב, אך לי
שהייתי כבר גדול, בתור בכור במשפחה, זו הייתה טראומה נוספת, כאילו
עכשיו מה שנותר לי זה, לא לשכוח את אמא שלי שנפטרה, לא לתת
לאמא החורגת להשכיח ולמחוק את אמא שלי, ולהזכיר לאחים שלי
הקטנים שיש לנו אמא שמאד אוהבת בשמיים. זה היה גדול ממני הייתי
צריך עזרה. חלפו השנים, נהייתי כבר ילד בן 13 והייתי לקראת עליה
לישיבה קטנה, הייתי צריך עזרה וליווי מיוחדים, אך לא יכולתי לקבל זאת
מאבא שלי או מהאמא החורגת.
כאן נכנס לתמונה, המנהל של החיידר, שבו למדתי, הוא היה אדם אהוב
על כל התלמידים, ושמחתי להתייעץ איתו, הוא היה בשבילי דמות מאד
משמעותית בחיים, והיה בשבילי במקום אמא ואבא גם יחד. הוא הזמין
אותי אליו לביתו, בתחילה היססתי, אך לבסוף נהפכתי לבן בית ממש,
סוף סוף יש לי פינה שקטה ובטוחה, מצאתי מקום מפלט מהקונפליקט
והסיבוך שהיה לי בבית, מאמי החורגת, והרגשתי שממש עוזרים לי
משמיים. כך חשבתי... אלא שלא ארכו הימים, כאשר עליתי לישיבה
קטנה, התקרבתי אליו יותר ויותר עד שהתחילו בינינו דברים שהם הפך
הקדושה, ואני לא ידעתי כלום מה אסור ומה מותר, הוא כמובן היה הרב
והדמות שיודעת הכול, ואני הייתי חייב לו הכרת הטוב עצומה, וחששתי
להפסיד את מקום המפלט היחידי שיש לי.
בכדי להכשיר את העברות, הוא הביא לבית שלו סרטים לא צנועים בכלל,
ונתן לי לשבת ולצפות בהם. כבר בחג הסוכות הראשון שלי בישיבה
קטנה ישנתי אצלו בבית, ונפלתי בעברות חמורות שוב ושוב. כשחזרתי
מבין הזמנים לישיבה, לא היה לי חשק ללמוד בכלל, הייתי מרוסק
רוחנית, הייתי יושב ליד הגמרא ובוהה באוויר לא מצליח, ולא רוצה
ללמוד, לא היה לי עם מי לדבר, וכך חלפו עוד כמה חודשים, עד שאזרתי
אומץ ונקשתי על הדלת של המשגיח בישיבה, כולי רעדתי, המשגיח
פתח לי את הדלת עם חיוך, ישב איתי סיפרתי לו על כל מה שאני עובר,
והוא פשוט בכה איתי ביחד, ונתן לי לפרוק הכל. הוא היה איש מעש, הוא
טיפל בעניין זה בחומרה רבה, ודאג שאותו מנהל יטופל... וגם סידר
שיעבור דירה.
לאחר אותו מקרה ראש הישיבה דיבר איתי על עניני קדושה, רק זה היה
בצורה מאד מעורפלת ולא מפורשת, בלא לבאר מה אסור, כך שהוא לא
נתן לי את הכלים לצאת מתוך הבעיות שבהם הייתי עמוק עמוק.
הצלחתי להתגבר על חטאים בפועל, אבל את המחשבות, הרהורים,
והסתכלויות אסורות, לא יכולתי להפסיק. ברוך השם התאוששתי
מבחינה לימודית, והייתי נחשב בישיבה לבחור מצוין ולכן גם התקבלתי
לישיבה גדולה מאד חשובה, היו לי שאיפות מאד גדולות, וכולם חזו לי
עתיד מבטיח. אלא ששוב בחג הסוכות הראשון של הישיבה גדולה,
מחמת כל המחשבות שרדפו אותי, או מחמת אותם סרטים שראיתי,
התחלתי לחטוא באופן קבוע, כיוון שהייתי בחור טוב, לא העזתי לפנות
לעזרה בכדי שלא ייפגם שמי, וכך המשיכה הירידה, עמוק עמוק, בלי
לדעת כמעט מה אני עושה. ירדתי מאד מבחינה לימודית, העברות האלו
גרמו לי להרגשה רעה מאד, ולחוסר שאיפה כללית, לכן עברתי לישיבה
אחרת, חשבתי אולי משנה מקום משנה מזל, אבל לא, אצלי הבעיה
הלכה יחד איתי.
חשבתי שאולי בעזרת השם אם אני יתחתן אני יצליח להתגבר ולצאת
מהעברות הללו, )לא ידעתי שהרבה בחורים טועים וחושבים שאחרי
החתונה ממילא הם יפסיקו, ולכן הם ממשיכים בינתיים לחטוא( ובאמת
מיד אחרי שהתחתנתי המשכתי לחטוא. לאט לאט החטאים גדלו, קניתי
טלפון לא כשר, והתחלתי לראות שם דברים פרוצים ואסורים, וכך
נכנסתי לעומק נוסף בתוך החטאים. יחד עם החטאים גם נודע לי חומר
האיסור, ניסתי לעשות כל מה שאני יכול, בכדי לצאת מזה, אך זה לא
עזר, מקסימום זה החזיק חודש או חודשיים אך שוב נפלתי, התחלתי גם
לשכור מחשבים ניידים פרוצים, ואף על פי שהייתי נחשב אברך רגיל,
ומכובד כלפי חוץ, אך בתוכי הייתי מוצא את עצמי במקומות הכי קשים.
במהלך הזמן התחילו אצלי גם עומסים נפשיים, חרדות קשות, ופחדים
מוזרים, שגרמו לי להבין שאני עומד על פני תהום, הבנתי שעם כל זה
שאני אדם רגיל ונורמטיבי, אני לא שולט על עצמי, ויש כוחות עצומים
וחזקים שגורמים לי להרגיש אבוד.
פניתי ליועצים חרדיים מקצועיים, ולרופאים פסיכיאטרים, וקיבלתי
תרופות להורדת החרדות, אך לא הצלחתי להפסיק לחטוא. הלכתי
לשיחות אצל אנשי מקצוע, וארגונים מפורסמים שעוזרים להתמודדויות
ובעיות, וכך המשכתי לגרור עוד כמה שנים עם עליות ומורדות, עד
שקמים, נופלים בבת אחת ומרגישים אפס. עם הזמן גם התרופות לא
עזרו לי, והפחדים התחילו להתגבר ביתר שאת וביתר עוז, עד שהיו
פעמים שפחדתי לצאת מהבית לרחוב, או להישאר בבית לבד. בשלב
הזה כבר הבנתי שהחטא עצמו הוא שדופק והורס לי את החיים וגורם לי
את הפחדים, אלא שכל מה שעשיתי כדי להפסיק לחטוא לא עזר לי,
הבנתי שאם אנשי מקצוע לא עוזרים לי אני חייב לפנות לרבנים חשובים
וגדולים, בוודאי הם יכלו לעזור לי, פניתי לרבנים גדולים מאד, ממש
לגדולי ישראל, הם הפנו אותי לאחד מהתלמידי חכמים היותר גדולים
ומבינים בתחום, מורה הוראה ידוע ומפורסם. קבעתי אצלו פגישה, זה
לא היה קל, ישבתי אצלו וסיפרתי לו את כל מה שעברתי, ואת כל מה
שאני עובר, הוא ייעץ לי הרבה עצות ורעיונות, וחיזק אותי מאד, אך את
רוב הדברים הללו הכרתי, לכן התחננתי אליו, אם הוא מכיר מישהו
שפועל בדבר זה, וכבר הצליח לעזור לאחרים, כי אני כבר מיואש מלנסות
עוד ועוד, הוא רשם את המספר שלי והבטיח לחזור אלי. לאחר שיצאתי
מבית הרב, הוא התקשר אלי בשמחה שהשיג מס' טלפון של אחד מרבני
ארגון ונשמרתם.
התקשרתי עם תקווה גדולה, היה לי קצת קשה לפרט דרך הטלפון, אבל
עשיתי את זה, השיחה הראשונה הזאת חקוקה לי עד היום בעצמות, עד
היום הייתי רגיל שמלטפים אותי, מסבירים לי שאני לא אשם, זה קשור
למה שגרמו לי בגיל צעיר, וזה גרם ליצר הרע לתת לי תרוץ למה מותר לי
להמשיך לחטוא, והנה כאן אני חוטף כזאת שטיפה, פשוט נתנו לי את כל
האמת בצורה הכי מרוכזת שיכול להיות, מצד אחד הזדעזעתי עד עמקי
נשמתי, אך קיבלתי כוחות אדירים לתפוס את עצמי, הבנתי שאני בעל
הבית על עצמי, ואם אני רוצה באמת אז אני יכול, כשסיימתי את השיחה
לא האמנתי שמישהו בעולם מדבר אלי, היתום המסכן בכזאת עוצמה.
למרות השטיפה שקיבלתי מצאתי את עצמי מתקשר שוב ושוב, קיבלתי
גם מספר מעודכן של הארגון, והאזנתי מאות שעות, פשוט מים קרים על
נפש עייפה, אחרי כל כך הרבה שנים של חיפושים, ברוך השם עוד לפני
שהתחלתי עם התיקונים הצלחתי לשלוט על עצמי, ויכולתי להפסיק
לחטוא.
בפעם השנייה שהתקשרתי תכננתי כבר לסדר את הפגישות
והתשלומים, אך מאד מאד הופתעתי, פשוט הייתי המום, אין פגישות,
אין תשלומים אין כסף, "מה אני בחינם אף אתם בחינם" אמרו לי כאשר
תכנס לעניין כבר תבין עד כמה הוא פשוט, סך הכל כל הפחדים
הדיכאונות והחרדות שיש לך זה מחמת המזיקים שנבראו מהעוונות
שלך, שכיוון שחטאת הרבה אז שולחים לך רמזים משמים בכדי
שתתחיל לעבוד את השם, ולהבין שיש דברים לא נורמליים, שלאף רופא
אין פתרון, וגם אף רופא לא מבין מה הבעיה, כי הם לא מתעסקים כלל
עם נשמות ותיקונם, אלא עם גוף נגוף, תזדרז לגשת לעמדת חלוקת
החוברות בבני ברק, תיקח חוברת של תיקוני עוונות ופשוט תתחיל
לעבוד.
זכור לי איך שבתחילה צחקתי ולא האמנתי כשאמרו לי שאחרי
התיקונים, לא יעניין אותי בכלל להסתכל על נשים ברחוב, זה היה נשמע
לי לא מציאותי, אבל בסוף אני נהייתי עדות מהלכת לתוצאות. אני זוכר
איך ששמעתי את ההתעוררות ליום התענית הדברים פילחו את ליבי כמו
תער משונן. התחלתי להיות רציני ולעשות מה שאומרים לי, הדבר
הראשון שתפסתי זה היה לימוד הזוהר 23 דקות בכל יום, ופשוט לא
להאמין מלחמה של שנים פסקה כמעט לחלוטין, קיבלתי מרץ ורצון
עצום להמשיך ולעשות גם את התיקונים. התחלתי לעשות את
התיקונים, עם תשובה וחרטה כנה, ופשוט לא האמנתי איך שאני מצליח
סוף סוף לשלוט על עצמי, אחרי כמעט 85 שנים אני מצליח סוף סוף
לעצור את המחשבות, ולשמור על העיניים, באמת לא מעניין אותי
להסתכל על נשים ברחוב, כמובן שאני שומר על עצמי ומשתדל, אבל
הניסיונות נעלמו. החשוב מהכל זה, שכאשר חזרו לי השמחת חיים
והעליזות, פשוט זרקתי את כל הכדורים הפסיכיאטרים לפח, מניסיון
אישי שלי אני מוכן להעיד, הדיכאון והחרדות מגיעים מעוונות, ולא
משום בעיה אחרת.
גם בפרנסה ב"ה הסתדרתי וקיבלתי תפקיד מכובד. ומה שבאמת חשוב
שהתחלתי להיות מחובר לבורא עולם, לחשוב עליו, ולהתבטל אליו, זה
פתח לי אפיקים חדשים, והתקדמות גדולה בלימוד התורה שכבר כמעט
התייאשתי מזה. גם אני זכיתי להצטרף לארגון והיום אני לא מפסיק
להפיץ כי בנפשי הדבר להציל עוד יהודים.
סיפורים

• סיפורים רבים מספור יש באמתחתנו עדויות לאלפים, שיצאו מעוונות,
  מניסיונות קשים בכל סוגי העריות, מפחדים וחרדות, מאסונות ומחוליים,
  אך כיוון שאלפים ורבבות מבני ישראל משכימים יום יום לעשות
  תשובה, לייעוץ והדרכה, והעבודה מרובה, ומשוועים אנו לעזרה, שכל מי
  שזכה ויצא, ידריך בעצמו עוד ועוד יהודים, ויפיץ ויפרסם ויקהיל קהילות
  בין נער ובין איש, כל מי שנשאו ליבו לעבודת הקודש, ואנו אין בידינו
  אפילו זמן למשוך במכחול, לכן המעוניין בסיפורים נוספים יאזין בקו.